רש"י על גיטין י״ג

1 וזה אינו אוכל - משוחרר אינו אוכל:

2 מפני שהוא קנינו - טעמא מאי עבד כהן שברח אוכל בתרומה מפני שהוא קנינו דכהן הלכך אי בעי ההוא כהן כשיברח עבדו שקיל ארבעה זוזי מישראל ומקני ליה ניהליה כל היכא דאיתיה ושוב אינו קנינו ומיפסיל:

3 זילא ליה - זוללה היא בעיניו לזלזל בה לכל תאותו:

4 ופריצה ליה - מתנהגת עמו בפריצות:

5 מתני' האומר תנו גט זה לאשתי - גרסינן במתני' ולא גרסי' תן שלא מסרם ליד שליח בחייו לפיכך לא נחלקו חכמים בדבר לומר שמשעה ראשונה זכה לו השליח לעבד להיות משוחרר:

6 לא יתנו לאחר מיתה - דגיטא לא הוי עד דמטי לידיה וכי מטי לידיה הא מית ליה משחרר ופקעה ליה רשותיה:

7 גמ' והוא שצבורים - מנה דקתני מתני' בצבורין ומונחין המעות עסקינן ואמר מנה זה תנו לפלוני:

8 בבריא - מתנות בריא במטלטלין יכול לחזור בו עד שימשוך ויורשו נמי מצי למיהדר ביה אליבא דמאן דלית ליה מצוה לקיים דברי המת:

9 במעמד שלשתן קנה - ולקמן מפרש טעמא וצבורין בעינן דסבר רב זביד לא אמר רב קנה אלא בפקדון דקני ליה כל היכא דאיתיה:

10 שמא מנה קבור - יש לו בקרקע וההוא הוא דיהב ליה:

11 לא שנא במלוה - ואע"ג דלהוצאה ניתנה ואינה בעין הלכך לא בעינן צבורין אי במעמד שלשתן קמיירי מתני':

12 טעמא דמת - הוא דלא יתנו דאין גט לאחר מיתה:

13 הא מחיים נותנין - ולא צריך תו לאימלוכי ביה:

14 וטעמא דאמר תנו - כלומר והא דדייקינן הא מחיים נותנין טעמא דאמר מעיקרא תנו כדקתני תנו גט לאשתי:

15 הא לא אמר תנו - אלא כתבו לא הוי תלי תנא דמתני' טעמא דלא יתנו משום מיתה דאפילו מחיים נמי אין נותנין עד דלימא תנו מדלא קתני האומר כתבו גט זה לאשתי ומת לא יתנו לאחר מיתה ש"מ דאי אמר הכי אפילו מחיים נמי לא יהבינן ואי בשכיב מרע אע"ג דלא אמר תנו אלא כתבו יהבינן כרבי שמעון שזורי:

16 היוצא בקולר - ליהרג:

17 ואמר כתבו גט לאשתי - כדי שלא תזקק ליבם:

18 הרי אלו יכתבו ויתנו - דמתוך שהוא בהול על נפשו לא גמר למילתי' ומיהו כתבו ותנו הוה דעתיה:

19 המפרש - בים:

20 והיוצא בשיירא - למדבר:

21 אף המסוכן - שכיב מרע:

22 מאי טעמא - במלוה קנה הא ליתא בעינא דלקנייה:

23 במילתי' דשמואל - גרסי' מלוה לי בידך:

24 נעשה כאומר לו - לוה למלוה:

25 בשעת מתן מעות - דהלואה:

26 משעבדנא - מהשתא לכל מאן דאתי מחמתך הלכך כי א"ל תנהו לפלוני איגלאי מילתא דמשעת מתן מעות אשתעבד ליה:

27 הקנה - מלוה זו:

28 לנולדים - שזה המקבל נולד לאחר אותה הלואה:

29 הכי נמי דלא קנו - דכיון דטעמא משום שעבודא דקביל עליה לוה בשעת הלואה לאישתעבודי להאי דאתי מחמתיה הוא ואיהו לא היה בעולם בההיא שעתא לא קני:

30 ואפי' לר' מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם - כגון מוכר פירות דקל או מה שתעלה מצודתי:

31 הני מילי - כי מקנה לאדם שישנו בעולם אבל לדבר שאינו בעולם לא: